You were born an Original Don't die a copy

You were born an Original Don't die a copy


יום רביעי, 11 בינואר 2012

לראות בגובה ברך (לפעמים קצת יותר)



לעיתים קרובות מידי, אנחנו נכשלים ב"להרגיש מצבים מנקודת מבט של הילד" וכישלון זה מוביל אותנו ללמד את ילדינו אחרת ממה שאנחנו חושבים שאנחנו מלמדים אותם.


אני שולחת את הילדים לשטוף ידיים, פעולה כה פשוטה לכאורה. למה זה צריך להיות מלווה בכל כך הרבה התנגדויות מצד הילדים? למה סול מתאפק עד שבורח לו פיפי במכנסיים? למה כשהוא כבר הועיל בטובו לעשות פיפי הוא לא הרים את המושב של האסלה ועכשיו כולו רטוב? אוף כמה שזה מעצבן...
פתאום איזה יד שקופה נגעה לי במצח ושלחה אותי כך וכך שנים אחורה והנה אני ילדה, חורף אני עומדת מול הברז בבית הספר היסודי השש שנתי, כיורים גבוהים, המים קרים והאצבעות שלי כחולות, אני לובשת גופית פלנל מתחת לחולצת הטרנינג והמים זולגים לי בטיפות קרות בזרם קר ודקיק הישר לתוך החולצה.
השרוולים שלי רטובים מבפנים במקרה הטוב במקרה הפחות טוב זה הגיע לבית השחי. לא נעים...
אז סול לא רוצה לגעת באסלה כי הוא יודע שיצטרך לשטוף ידיים מה שגורם לו להתאפק יותר מידי או לעשות על כל האסלה.
שרלוק אמא פתרה את התעלומה.
מה עושים? שרפרף גבוה דיו ליד הכיור, מים חמים כל הזמן, נייר טואלט להרים בעזרתו את מכסה האסלה ואישור רשמי לעשות פיפי גם ישר לתוך החור במקלחת (אם לחתולים מותר גם לו מותר!).

יכולתי גם לכעוס...


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה