כשאני הייתי בגן ובבית הספר, בכיתות הנמוכות, להיות "תורנים" מבחינתנו זה היה תפקיד נחשק למדי אם כי כלל בתוכו גם רבדים פחות מפנקים מחלוקת דפי עבודה, כמו סידור ונקיון בסיסי בזמן ההפסקות.
אין לי מושג איך זה היום במערכת החינוך ואם זה עדיין קיים.
כשנמצאים כל כך הרבה בבית כמונו, אין מנוס. הילדים צריכים לתת את ידם.
פעמים רבות מצאתי את עצמי מסתובבת סביב הזנב של עצמי בנסיון להספיק הכל, גם אוכל, גם נקיון, גם ילדים... נכון, גם בבתים שבהם הילדים כן הולכים למערכת החינוך האמא צריכה בדרך כלל גם לעבוד מחוץ לבית וגם להספיק לתחזק את משק הבית באופן כמעט בלעדי (נכון, יש בתים שבהם בן הזוג עושה באופן שווה וזה נפלא) אבל בהם גם חיים פחות אז הבלגאן הוא בחצי. בימים שאנחנו יוצאים בבוקר מהבית וחוזרים מאוחר הבית נקי ומסודר ונשאר כזה.
אז בנסיון לשתף את הילדים הייתי אומרת להם מה לעשות אבל מפה לשם מצאתי את עצמי סוג של שוטרת "עוד לא צחצחת שיניים? מה עם הצעצועים? עוד לא האכלת את החיות? הן רעבות!" אז בנוסף לכל גם הייתי צריכה להיות המזכירה הראשית והנודניק העליון. יאללה, כבר עדיף לעשות לבד ולגמור עם זה! אבל איפה האחריות של הילדים? גם ברור שכשהם עושים הם חלק מהתהליך עצמו ומגלים אחריות כפי התוצאה...
לא רוצה להיות נודניקית. זה לא נעים לי.
לא רוצה שיצאו לי משפטים כאלו של אמהות מהדור הישן "עוד לא סידרת את החדר? אי אפשר להכנס לחדר שלך! מרוב בגדים אני לא רואה את הרצפה!" אבל ללא ספק צריך לאסוף את הבגדים ואני לא רוצה להיות זו שכל היום מסתובבת עם סינר ומטפחת על הראש עם מטאטא ביד אחת ולאסוף בגדים מהרצפה... והם היו בכל מקום!
אז מה עושים?
לוח מטלות!
האמת? עובד. הבית מסודר. המיטות עשויות. והילדים כל כך גאים בעצמם! ממש כמו שאנחנו היינו כשהיינו ילדים וזכינו להיות תורנים בגן.
הם גם בהחלט מראים הרבה יותר אחריות כלפי הבית, צעצועים שמשחקים בהם נאספים וכמעט שאין בגדים פזורים על הרצפה בכל מקום, הם מאוד גאים בעצמם שהם עושים דברים כמו בוגרים ושנותנים להם אחריות, הם לומדים איך לעשות פעולות שכן יועילו להם בעתיד (בינינו לנקות שרותים ישמש אותם יותר מסינוסים וקוסינוסים לא שחלילה זה בא במקום) והם לומדים לסדר את היום שלהם ולנהל את הזמן שלהם.
המטלות הנחשקות ביותר הן ניקוי שרותים, שאיבת אבק וניקוי כיור מקלחת והם עושים את זה בצורה נהדרת.
הילדים קמים בבוקר, הולכים ללוח המטלות ורואים מה יש להם היום. יש להם זמן עד ארוחת הצהריים לסיים את מטלות הבוקר כי אחר כך הם מקבלים סט נוסף של מטלות עד הלילה. אם לא מבצעים מטלה יש פעמים שהיא נדחת לאחר כך או למחר ויש פעמים שחייבים לבצע הכל תלוי בנסיבות ובאופי המטלה.
כשמטלה מבוצעת מורידים אותה ברוב טקס ושמים אותה בסל הכביסה.
אני, מוצאת את עצמי עם הרבה יותר זמן בידיים כדי לעשות עם הילדים פעילויות נחמדות שצריכות זמן הכנה מראש ועם הרבה יותר סבלנות לעשות אותן. כולם זוכים!
אין לי מושג איך זה היום במערכת החינוך ואם זה עדיין קיים.
כשנמצאים כל כך הרבה בבית כמונו, אין מנוס. הילדים צריכים לתת את ידם.
פעמים רבות מצאתי את עצמי מסתובבת סביב הזנב של עצמי בנסיון להספיק הכל, גם אוכל, גם נקיון, גם ילדים... נכון, גם בבתים שבהם הילדים כן הולכים למערכת החינוך האמא צריכה בדרך כלל גם לעבוד מחוץ לבית וגם להספיק לתחזק את משק הבית באופן כמעט בלעדי (נכון, יש בתים שבהם בן הזוג עושה באופן שווה וזה נפלא) אבל בהם גם חיים פחות אז הבלגאן הוא בחצי. בימים שאנחנו יוצאים בבוקר מהבית וחוזרים מאוחר הבית נקי ומסודר ונשאר כזה.
אז בנסיון לשתף את הילדים הייתי אומרת להם מה לעשות אבל מפה לשם מצאתי את עצמי סוג של שוטרת "עוד לא צחצחת שיניים? מה עם הצעצועים? עוד לא האכלת את החיות? הן רעבות!" אז בנוסף לכל גם הייתי צריכה להיות המזכירה הראשית והנודניק העליון. יאללה, כבר עדיף לעשות לבד ולגמור עם זה! אבל איפה האחריות של הילדים? גם ברור שכשהם עושים הם חלק מהתהליך עצמו ומגלים אחריות כפי התוצאה...
לא רוצה להיות נודניקית. זה לא נעים לי.
לא רוצה שיצאו לי משפטים כאלו של אמהות מהדור הישן "עוד לא סידרת את החדר? אי אפשר להכנס לחדר שלך! מרוב בגדים אני לא רואה את הרצפה!" אבל ללא ספק צריך לאסוף את הבגדים ואני לא רוצה להיות זו שכל היום מסתובבת עם סינר ומטפחת על הראש עם מטאטא ביד אחת ולאסוף בגדים מהרצפה... והם היו בכל מקום!
אז מה עושים?
לוח מטלות!
האמת? עובד. הבית מסודר. המיטות עשויות. והילדים כל כך גאים בעצמם! ממש כמו שאנחנו היינו כשהיינו ילדים וזכינו להיות תורנים בגן.
הם גם בהחלט מראים הרבה יותר אחריות כלפי הבית, צעצועים שמשחקים בהם נאספים וכמעט שאין בגדים פזורים על הרצפה בכל מקום, הם מאוד גאים בעצמם שהם עושים דברים כמו בוגרים ושנותנים להם אחריות, הם לומדים איך לעשות פעולות שכן יועילו להם בעתיד (בינינו לנקות שרותים ישמש אותם יותר מסינוסים וקוסינוסים לא שחלילה זה בא במקום) והם לומדים לסדר את היום שלהם ולנהל את הזמן שלהם.
המטלות הנחשקות ביותר הן ניקוי שרותים, שאיבת אבק וניקוי כיור מקלחת והם עושים את זה בצורה נהדרת.
הילדים קמים בבוקר, הולכים ללוח המטלות ורואים מה יש להם היום. יש להם זמן עד ארוחת הצהריים לסיים את מטלות הבוקר כי אחר כך הם מקבלים סט נוסף של מטלות עד הלילה. אם לא מבצעים מטלה יש פעמים שהיא נדחת לאחר כך או למחר ויש פעמים שחייבים לבצע הכל תלוי בנסיבות ובאופי המטלה.
כשמטלה מבוצעת מורידים אותה ברוב טקס ושמים אותה בסל הכביסה.
אני, מוצאת את עצמי עם הרבה יותר זמן בידיים כדי לעשות עם הילדים פעילויות נחמדות שצריכות זמן הכנה מראש ועם הרבה יותר סבלנות לעשות אותן. כולם זוכים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה