הצריף הירוק של תמרי: חלב אם

לפני שמונה שנים הפכתי לאם.
לפני שמונה שנים, ברגע אחד, חיי קיבלו תפנית שאין שום סיכוי שיכולתי לצפות אותה לפני כן.
שמונה שנים...
אני אמא שמונה שנים.
אני אמא מיניקה שמונה שנים.
שמונה שנים של נתינה בלתי פוסקת, של הענקה תמידית, ללא תנאי.
שמונה שנים של הזנה.
השבוע חוגגים בעולם את שבוע ההנקה ואני חוגגת לי כבר חודש יום הולדת שמונה.

לפני שנולדה ביתי הבכורה לא היה לי ברור שאניק.
חשבתי שאני אתן לזה הזדמנות אבל לא היה נראה לי שזה משהו שאני ממש אעשה, לא יכולתי לדמיין את עצמי מיניקה והנה אני שמונה שנים מאוחר יותר ואין דבר טבעי יותר שאני יכולה לעשות למען הילדים שלי.

בני הצעיר בן שנתיים. אני יודעת שלא ירחק היום בו הוא יחליט להפסיק לינוק, כן, הם מחליטים דבר כזה, באמת.
אני יודעת שלא עוד זמן רב ושנות ההנקה האלו יהיו רק זיכרון.
לכבוד יום הולדת השמונה של האמהות וההנקה שלי החלטתי להצטלם לספר תמונות הנקה של הצלמת הצעירה והנפלאה שחר ויצמן.
זו בהחלט היתה חוויה מיוחדת ומעצימה.

אני כל כך אוהבת להיניק, הרגעים האלו עם היונק התורן, להרגיש את הידיים הקטנות שלו, ללטף את הראש הרך והנעים, לשמוע את הלגימות הקטנות, להסתכל על הפנים שלו, להביט בעינים.
הקרבה הזו, היא דבר ממכר.

אני מקדישה את הפוסט הזה לכל הנשים המיניקות בעבר בהווה ולעתיד ולכל האומנים הנפלאים שהצליחו לתעד אותן בצורה כל כך נפלאה.

שבוע הנקה נפלא לכולן ולכולם.