אז כן, יש את הטרנד הניו אייג'י הזה שלא מוכן לעזוב אותנו, הבריאותולוגים האלו... נו, מה יהיה איתם.
עוזר בבעיות עור שונות מפצעים ועד לכוויות בשימוש פנימי וחיצוני.
עוזר לבניית הדם וההמוגלובין.
עוזר לטיהור הדם.
מנטרל טוקסינים, חומרים מסרטנים, חומרים כימיים.
מנקה מצבורי תרופות / סמים מהגוף.
עוזר בטיהור כבד.
מנקה מתכות רעילות מהגוף, יעל כנגד נזקי קרינה.
משפר את עבודת המעיים ומערכת העיכול.
עוזר למניעה ולטיפול בסרטן.
עוזר בהורדת לחץ דם גבוה.
עוזר לגוף לרפא פצעים.
מאזן סוכר בדם.
עוזר למניעת הרס בשיניים.
יוצר סביבה שאינה מאפשרת לבקטריות ולחיידקים פתוגניים להתקיים - פעילות אנטיביוטית.
עוזר למנוע האפרת שיער.
יכול לשמש כדיאודורנט טבעי (מנטרל ריחות רעים שהגוף פולט מתהליך העיכול, הנשימה והעור).
יכול לעזור כנגד טרשת עורקים.
עוזר במצבי סינוסיטיס ואלרגיות.
(נשמע מתאים בול לעונת האביב)
למי שקשה עם ריח העשב וטעמו הסופר מתוק, אפשר להוסיף אותו למיץ פירות/ירקות סחוט.
אבל אם נותנים לו את הזמן שלו, מתרגלים לטעם והוא אפילו טעים.
הבנים שלי, למשל, מאוד אוהבים, אני מדללת להם במים כדי שיהיה להם יותר מה לשתות.
(די דומה לאיך שאני מכינה)
לחיים!
הם עושים כל מיני דברים הזויים, מחתלים בבד (או יותר גרוע, בכלל בלי), עושים יוגה, אוכלים סייטן, שותים מיץ עשב חיטה...
הו מיץ עשב חיטה, מודה, אני מכורה.
יש לו ריח של שדה קצור (או דשא מכוסח), צבע ירוק כהה וטעם מתוק וחד משמעי.
מאוד פשוט וזול לגדל עשב חיטה בבית ולא צריך ציוד מיוחד או להוציא כספים מיותרים על קניה של עשב חיטה שאין לדעת מה רמת טריותו בחנות הטבע או לקנות אבקה מעובדת.
מה שצריך זה חופן זרעי חיטה מלאים, אותם מנביטים (ממש בקלות).
אחרי שנבטו מעבירים אותם למשטח נמוך כלשהו, שרופד בשכבת אדמה צרה.
המשטח יכול להיות תחתית של אדנית, תחתית של כלוב ציפרים שמצאתם במחסן, מכסה של ארגז פלסטיק, ג'ריקן שנוסר לצורך העניין, כל מה שיוכל להיות מספיק רחב כדי להכיל שדה קטן יהיה טוב.
אם יש לכם מנבטה אז אין לכם בעיה, פשוט מנביטים את הזרעים כל כל זרעים אחרים.
אם אין לכם מנבטה אז גם אין לכם בעיה, משרים את הזרעים לכמה שעות או לילה, מעבירים למסננת, מניחים את המסננת מעל קערה כדי שיהיה לנוזלים לאן להתנקז, מרטיבים פעמיים ביום ומחכים שיצאו נבטים (כשחם הנבטים נובטים מהר יותר).
את הזרעים הנבוטים מפזרים על האדמה והם כבר מכים את השורשים למקום הנכון.
ממקמים מתחת לחלון, במרפסת, על עדן החלון או בכל מקום שאפשר לקבל בו שמש (או בחורף שתהיה קצת שמש אבל לא קר מידי), בימים הראשונים (תלוי בעונה, בקיץ זה גג יום בחורף יותר) משקים עם שפריצר בתכיפות גבוהה כדי שהשורשים לא יתייבשו עד שיגיעו לתוך האדמה המגנה.
אחר כך מספיק אחת ליום לשפוך פנימה שתי כוסות מים בערך (לא להציף) ומידי פעם כשמתחשק לרענן את העלים עם השפריצר (כי זה כייף לראות את הטיפות היהלומיות האלו תלויות להן על העלים כמו שדה אחרי גשם רענן).
כשהעשב מגיע לגודל הרצוי (15-20 ס"מ), עם מספריים מספרים את הכמות הדרושה ויאללה, מכינים מיץ.
חשוב לי לציין שכל עוד משקים את השדה הקטן העלים יחזרו ויצמחו וניתן יהיה לעשות בהם שימוש חוזר עד שיראו כבר פחות רעננים ועייפים.
עשב חיטה בניגוד לעלים אחרים שאנחנו צורכים, מכיל סיבים שאין באפשרות הגוף שלנו לטפל בהם והם לא נכונים לנו לאכילה. אנחנו לא פרות ואנחנו לא מעלים גירה.
אנחנו צריכים להוציא את המיץ של העלים ולהשאר עם מינימום סיבים בכוס.
לא כל מסחטת מיץ יכולה לעשות את זה, יש מסחטות יעודיות לעשב חיטה, אומרים שגם מסחטות רגילות של פירות וירקות קשים אבל מאוד מאסיביות יכולות לעשות את זה אבל הן עלולות לנפוח את נשמתן בשלב מסויים.
אפשר גם לטחון במטחנת בשר ידנית (כזו ממתכת או מפלסטיק) ללא הלהב.
אני מכירה גם מישהו שסוחט ידנית, הוא פשוט ממולל את העשב במשך זמן ממושך בידיים עד שמפיק ממנו את המיץ (השקעה רצינית שדורשת זמן והתכווננות).
אני סוחטת את המיץ בבלנדר עם ממש מעט מים, כדי שתהיה תנועה ואחר כך מסננת במסננת דקה מאוד את הנוזלים מהסיבים.
יש לשתות כמות של רבע כוס בערך ליום, בבוקר על כיבה ריקה.
למה לשתות מיץ עשב חיטה?
כי המיץ שיוצא הוא עשיר מאד בכלורופיל, שהוא חלבון העוזר בניקוי הדם והרקמות במערכות שונות בגוף מרעלים והצטברות חומרים שאינם בריאים לאדם.
המיץ גם ידוע כמעורר ומעניק אנרגיה רבה.
משמש כמדכא תאבון.
הו מיץ עשב חיטה, מודה, אני מכורה.
יש לו ריח של שדה קצור (או דשא מכוסח), צבע ירוק כהה וטעם מתוק וחד משמעי.
מאוד פשוט וזול לגדל עשב חיטה בבית ולא צריך ציוד מיוחד או להוציא כספים מיותרים על קניה של עשב חיטה שאין לדעת מה רמת טריותו בחנות הטבע או לקנות אבקה מעובדת.
מה שצריך זה חופן זרעי חיטה מלאים, אותם מנביטים (ממש בקלות).
אחרי שנבטו מעבירים אותם למשטח נמוך כלשהו, שרופד בשכבת אדמה צרה.
המשטח יכול להיות תחתית של אדנית, תחתית של כלוב ציפרים שמצאתם במחסן, מכסה של ארגז פלסטיק, ג'ריקן שנוסר לצורך העניין, כל מה שיוכל להיות מספיק רחב כדי להכיל שדה קטן יהיה טוב.
אם יש לכם מנבטה אז אין לכם בעיה, פשוט מנביטים את הזרעים כל כל זרעים אחרים.
אם אין לכם מנבטה אז גם אין לכם בעיה, משרים את הזרעים לכמה שעות או לילה, מעבירים למסננת, מניחים את המסננת מעל קערה כדי שיהיה לנוזלים לאן להתנקז, מרטיבים פעמיים ביום ומחכים שיצאו נבטים (כשחם הנבטים נובטים מהר יותר).
את הזרעים הנבוטים מפזרים על האדמה והם כבר מכים את השורשים למקום הנכון.
ממקמים מתחת לחלון, במרפסת, על עדן החלון או בכל מקום שאפשר לקבל בו שמש (או בחורף שתהיה קצת שמש אבל לא קר מידי), בימים הראשונים (תלוי בעונה, בקיץ זה גג יום בחורף יותר) משקים עם שפריצר בתכיפות גבוהה כדי שהשורשים לא יתייבשו עד שיגיעו לתוך האדמה המגנה.
אחר כך מספיק אחת ליום לשפוך פנימה שתי כוסות מים בערך (לא להציף) ומידי פעם כשמתחשק לרענן את העלים עם השפריצר (כי זה כייף לראות את הטיפות היהלומיות האלו תלויות להן על העלים כמו שדה אחרי גשם רענן).
חשוב לי לציין שכל עוד משקים את השדה הקטן העלים יחזרו ויצמחו וניתן יהיה לעשות בהם שימוש חוזר עד שיראו כבר פחות רעננים ועייפים.
עשב חיטה בניגוד לעלים אחרים שאנחנו צורכים, מכיל סיבים שאין באפשרות הגוף שלנו לטפל בהם והם לא נכונים לנו לאכילה. אנחנו לא פרות ואנחנו לא מעלים גירה.
אנחנו צריכים להוציא את המיץ של העלים ולהשאר עם מינימום סיבים בכוס.
לא כל מסחטת מיץ יכולה לעשות את זה, יש מסחטות יעודיות לעשב חיטה, אומרים שגם מסחטות רגילות של פירות וירקות קשים אבל מאוד מאסיביות יכולות לעשות את זה אבל הן עלולות לנפוח את נשמתן בשלב מסויים.
אפשר גם לטחון במטחנת בשר ידנית (כזו ממתכת או מפלסטיק) ללא הלהב.
אני מכירה גם מישהו שסוחט ידנית, הוא פשוט ממולל את העשב במשך זמן ממושך בידיים עד שמפיק ממנו את המיץ (השקעה רצינית שדורשת זמן והתכווננות).
אני סוחטת את המיץ בבלנדר עם ממש מעט מים, כדי שתהיה תנועה ואחר כך מסננת במסננת דקה מאוד את הנוזלים מהסיבים.
יש לשתות כמות של רבע כוס בערך ליום, בבוקר על כיבה ריקה.
למה לשתות מיץ עשב חיטה?
כי המיץ שיוצא הוא עשיר מאד בכלורופיל, שהוא חלבון העוזר בניקוי הדם והרקמות במערכות שונות בגוף מרעלים והצטברות חומרים שאינם בריאים לאדם.
המיץ גם ידוע כמעורר ומעניק אנרגיה רבה.
עוזר בבעיות עור שונות מפצעים ועד לכוויות בשימוש פנימי וחיצוני.
עוזר לבניית הדם וההמוגלובין.
עוזר לטיהור הדם.
מנטרל טוקסינים, חומרים מסרטנים, חומרים כימיים.
מנקה מצבורי תרופות / סמים מהגוף.
עוזר בטיהור כבד.
מנקה מתכות רעילות מהגוף, יעל כנגד נזקי קרינה.
משפר את עבודת המעיים ומערכת העיכול.
עוזר למניעה ולטיפול בסרטן.
עוזר בהורדת לחץ דם גבוה.
עוזר לגוף לרפא פצעים.
מאזן סוכר בדם.
עוזר למניעת הרס בשיניים.
יוצר סביבה שאינה מאפשרת לבקטריות ולחיידקים פתוגניים להתקיים - פעילות אנטיביוטית.
עוזר למנוע האפרת שיער.
יכול לשמש כדיאודורנט טבעי (מנטרל ריחות רעים שהגוף פולט מתהליך העיכול, הנשימה והעור).
יכול לעזור כנגד טרשת עורקים.
עוזר במצבי סינוסיטיס ואלרגיות.
(נשמע מתאים בול לעונת האביב)
למי שקשה עם ריח העשב וטעמו הסופר מתוק, אפשר להוסיף אותו למיץ פירות/ירקות סחוט.
אבל אם נותנים לו את הזמן שלו, מתרגלים לטעם והוא אפילו טעים.
הבנים שלי, למשל, מאוד אוהבים, אני מדללת להם במים כדי שיהיה להם יותר מה לשתות.
(די דומה לאיך שאני מכינה)
לחיים!
היי תמר, עשב חיטה מתאים מכל גיל? גם לפעוטות/תינוקות? תודה, אני לומר ממך המון :)
השבמחקסאן.
הי אנונימי, כעיקרון כן אבל אם יש ספק אז כדאי להתייעץ עם נטורופטית לפני או תוך כדי שימוש.
השבמחקאני, את הנסיונות על ילדי עושה על אחריותי הבלעדית :-)
מוסיפה שרק כחלק מתזונה מלאה ולא כניקוי, תינוקות ופטועות אינם זקוקים לניקוי
השבמחק