אוכל ילדים

אתגר ארוחת הערב קיים בכל הבתים אבל נראה לי שבבתים שלא אוכלים בהם מוצרים מן החי זה הרבה יותר מסובך.
אני לא יכולה לפתור את עצמי עם ביצה ולחם עם קוטג' למשל ולתת לילדים לבחור איך הם רוצים את הביצה שלהם.

מגיע הערב ותמיד יש את העניין הזה של מה לעזעזל להכין הפעם.

היא לא אוכלת את זה והוא לא נוגע בזה ומה שהיא כן רוצה בדיוק אין ו... אוף... מתיש...

אז נכון שלא כל ארוחת ערב אצלנו היא חגיגה, לרוב הן מסתכמות בכריך עם אבוקדו, ירקות ושמרי בירה או פנקייקס שיבולת שועל (מצויינים אגב), או סלט וטחינה אבל לפעמים הן ממש חגיגה.

יש ערבים בהם אני מעמידה סיר עם אורז מלא עגול, מאדה מקלות גזר, מפשירה שעועית ירוקה עדינה, קוצצת רצועות גמבה, מלפפון ואבוקדו, פסים דקיקים של פטריות, שולפת צלחת של נבטים מהמנבטה.
מכינה וואסאבי מאבקה (ללא צבעי מאכל), מחלקת לצלוחיות את הג'ינג'ר הכבוש שלנו ומוזגת רוטב סויה לצלוחיות.
הילדים עורכים את השולחן עם צלחות וצ'ופ-סטיקס, קרשי חיתוך וסכינים חדות.
ואנחנו עורכים חגיגת סושי "גלגל כפי יכולתך".
הסושי הכי טעים שאפשר למצוא.

סושי בגלגול חופשי :-)

יותר לאפה מסושי אבל מה זה משנה?

 שכחתי לציין שזה יופי של תרגול למוטוריקה עדינה

צלחת סושי נפלאה שהכין בכישרון רב אישי היקר, עם ווסאבי מאבקה וג'ינג'ר סגול לוהט תוצרת בית.

ויש גם ערבים בהם אני חותכת מלא ירקות מכל מיני צבעים: כרוב סגול, בצל ירוק, מלפפון, אבוקדו, פטריות, עלים ירוקים מהערוגה בגינה, שעועית ירוקה עדינה. מגררת כמה גזרים.
שופכת מים רותחים על כמה קוביות של איטריות אורז מלא.
צלוחית עם שומשום שחור.
מכינה רוטב בוטנים תאילנדי וצלוחיות עם רוטב סויה.
מניחה קערות עם מים פושרים על השולחן ודפי אורז וכולם מכינים יחד ספרינג-רולז ביתיים משובחים.

הארוחות האלו הן כייף אדיר, הן שילוב מנצח של ערכת יצירה, בישול ומשחק קופסא חברתי שבסוף גם אוכלים ושובעים ממנו.
כל המשפחה זוכה להפגש סביב השולחן בהרכב מלא, לרוב זו הארוחה היחידה שלנו ביום שזה קורה בה.

כל אחד מכין לעצמו כפי יכולתו, הילדים זוכים להזדמנות להתאמן על משהו יחד עם ההורים וזה בכלל לא משנה אם את מגלגלת סושי נורא ואיום, אחרי כמה ארוחות כאלה תגלי שאת יכולה לא לבייש אף שף סושיה נחשבת.
בנוסף זו הזדמנות להכניס שפע של ירקות ועלים בכל מיני צבעים לתפריט בלי לקרוא לזה שוב "סלט".
כל אחד מוצא בדיוק מה שטעים לו לאכול ומרכיב לעצמו את הארוחה האהובה עליו.

בת השבע וחצי שלי אומרת שאלו הארוחות הכי טובות כי הן גם כייף וגם טעימות מאוד ובן החמש שלי אומר שהשולחן כל כך צבעוני שזה עושה לו חשק גדול לאכול מהכל. כבר שווה.

הבעיה כשמתחילים לאכול אוכל אוריאנטלי וניגשים בסופר או בחנות הטבע למדף הרלוונטי מגלים רשימות ארוכות ולא נחמדות בכלל של חומרים משמרים, צבעי מאכל, ממתיקים מלאכותיים ושאר מיני "ירקות" שאני, באופן אישי, ממש לא רוצה להכניס לגוף שלי ובטח לא לגוף של הילדים שלי.
ג'ינג'ר כבוש, למשל מכיל במקרה הטוב טרטזין ועוד איזה חומר משמר נוסף בשביל שלא יהיה בודד, במקרה הרע רשימה מאוד ארוכה.

אז מה הבעיה? מכינים ג'ינג'ר כבוש ביתי! יותר טעים מכל מה שתמצאו בכל צנצנת.

איך? בקלות!

קונים בערך שישה שורשי ג'ינג'ר מוצקים וגדולים אצל הירקן הסמוך.
קולפים בזהירות כדי להשאר עם הרבה ג'ינג'ר,
פורסים דק דק, אפשר במעבד מזון ואפשר גם ידנית או עם מנדולינה.
שמים בתוך קופסא עם מכסה, מפזרים מלח על הכל, בערך כף לשורש,
סוגרים ומכניסים למקרר ליממה.
אחרי יממה מוציאים ושוטפים את המלח טוב טוב.
מניחים בצנצנת מעוקרת.
מחממים בערך חצי כוס (תלוי כמות) חומץ אורז לבן בסיר ובתוכו ממיסים שתי כפות סוכר דמררה וקורט מלח וכשנמס שופכים על הג'ינג'ר בצנצנת.
מקררים וסוגרים.
אם רוצים שהג'ינג'ר יהיה צבעוני אפשר להוסיף לצנצנת חתיכת סלק, רצים ורוד אז חתיכה פצפונה, רוצים סגול לוהט? חתיכה גדולה :-)

מרהיב, נכון? זה גם טעים מאוד ובלי טיפת רוע


גם לרוטב הבוטנים יש לי פתרון ביתי נטול כימיקלים:

לגביע של הבלנדר מכניסים רבע כוס חמאת בוטנים,
חצי כוס חלב שיבולת שועל (אני מכינה בבית, לכוס צריך ארבע כפות שיבולת שועל, שתי טיפות תמצית וניל ושתי טיפות סירופ מייפל, קורט מלח, כוס מים ולטחון בבלנדר, אחר כך מסננת וזהו),
2 כפיות מיץ לימון,
כפית סירופ מייפל אורגני,
כפית רוטב סויה,
2 רצועות גמבה,
קורט פלפל צ'ילי גרוס (כמה שאוהבים, קורט נותן טעם ולא חריף גם לא לילדים קטנים).

את הכל טוחנים בבלנדר עד שמקבלים רוטב חלק וטעים.

בתאבון ובכייף!