שעועית לבלב, מי מכיר מי יודע?
הלבלב הוא מטפס רב שנתי נכרך מהיר צימוח שמוצאו מאפריקה, ממשפחת הקטניות. בעל עלי לב כהים, גבעולים סגלגלים ועמודי פריחה גדולים ויפיפיים, דמויי יקינטונים ורודים סגולים. פרחים אלה הופכים במהירות לקבצים של תרמילים, שבזנים מסוימים הם ירוקים, ובאחרים סגולים בוהקים יפיפיים. התרמילים הצעירים אכילים, הטעם מזכיר שעועית ירוקה, הלבלב יכול להחליף אותה בכל מאכל, כשהם יבשים בבישול ארוך טעמם דומה לפול.
(זרעי לבלב יבשים)
בגלל הצימוח המהיר והחן של הלבלב הוא יכול להוות כיסוי נאה לגדר, להצללה על ערוגות בקיץ החם או ליצירת פינות חמד לילדים בחצר.
ככל יתר משפחת הקטניות, הלבלב מזין את האדמה בחנקן שהוא אחד מאבות המזון הצמחיים העיקריים. בשל כך הלבלב עצמו לא זקוק לדישון וכל מי שיצמח לידו יזכה מכך.
מאוד קל לגדל את הלבלב. עונת האביב ותחילה הקיץ זו עונה מצויינת להתחיל.
כל מה שצריך זה כמה זרעים שאותם פשוט אוספים מלבלב בוגר.
את הזרעים כדאי להשרות ללילה או שניים במים תוך כדי החלפתם עד שרואים את ראשית הנביטה.
אחר כך אפשר להמשיך להנביט במסננת או ישר לזרוע בתוך כלי עם אדמה ולתת לעלים לעלות.
הלבלב נקלט בקלות בנקודות שטופות שמש וזקוק להשקיה אבל לא רבה בכלל.
כדאי לשתול ליד גדר או להכין סבכה מיוחדת עם חוטים כך שיהיה לו נוח לטפס לגובה והוא עושה זאת בזריזות רבה.
אם יש לכם ערוגות צמחי מאכל שסובלים מהשמש הקיצית כדאי להכין סבכה שכזו מצד דרום של הערוגה, ככה הלבלב יטפס ויועיל בשעות הקשות של הקיץ, בחורף הלבלב משקיע את המיטב האנרגיה שלו מתחת לקרקע ועליו נושרים, אבל עם בוא האביב הוא יתאושש ועד שישובו הימים החמים יהיה ירוק ופורח בשנית.
הוא גם משמש בית גידול מעניין לחרקים שונים בינהם זיקיות, וזחלי פרפרים ורפרפים שונים, למשל זחל רפרף הגפן מאוד מחבב את העלים שלו. עולם מלואו, סביבת מחקר נהדרת לילדים.
(בתמונה הזו אפשר לראות חלק מסוכת הילדים שכוסתה בשעועית לבלב עם אורח משמח ופורח)
אז אם כבר יש לכם לבלב בחצר אתם יכולים להנות לא רק מהירוק המשמח אלא גם מהזרעים שלו, כשהם ירוקים, אפשר פשוט לבשל אותם במים ולאכול אותם ממש כמו שאוכלים אדממה.
ואם יבשים אפשר להשרות אותם ולהכין "פול" לחומוס שמנצח כל חומוסיה ממש כך:
המצרכים:
כוס זרעי לבלב מושרים לשני לילות שטופים ומסוננים,
אצת קומבו,
בצל קצוץ גס,
שתי שני שום קצוצות,
כפית כמון,
כפית מלח,
קמצוץ פלפל לבן.
בסיר מזהיבים את הבצל,
מוסיפים את הלבלב והשום ומקפיצים לדקה,
מוסיפים מים עד לכדי כיסוי ועוד קצת מוסיפים את אצת הקומבו.
מרתיחים וממליחים ומפלפלים, מנמיכים אש ומכסים.
מידי פעם מערבבים ומוודאים שיש מספיק מים, במידת הצורך מוסיפים עוד, עד שהלבלב מתרכך.
אל תחחשו מפני האצה, הטעם שלה לא מורגש ועד סוף הבישול לא ישאר ממנה זכר והיא תפחית את סכנת הגזים מכל תבשיל קטניות.
את הלבלב אפשר להוסיף לסלט חומוס או לאכול על אורז מלא.
(סלט חומוס עם לבלב, ביתי טעים ובריא, גם לגוף וגם לגינה. עיצוב מנה: בן זוג היקר)
(בתמונה ארוחת צהריים שכוללת שניצל טופו, פירה בטטה בשמן קוקוס וכמון, פסטו חובזה וסלט ירוק מעלי הגינה עם פרחי לבלב)
גם הפרחים של הלבלב אכילים, הם מתקתקים ומשדרגים כל סלט, הן מבחינת הצבע והן מבחינת הטעם.
אם אתם תוהים איפה מוצאים את הלבלב אז שווה לחפש בגינות קהילתיות, אצל גננים חובבי פארמקלצ'ר ואפילו בשולי גינות של פועלים תאילנדים הידועים בגינון הגרילה שלהם. חפשו את עמודי הפריחה הסגולים על מטפס ירוק, בינהם נסו למצוא כמה תרמילים יבשים וקדימה לעבודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה